#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפג. מי הרג ומדוע את 1) עשאל 2) אבנר 3) עמשא? 	"1) אבנר, שעשאל רדף אחריו להורגו.<br>2) יואב, שהיה גואל הדם של עשאל שסבר שאבנר יכל לעצור את עשאל ע""י שיפגע באחד מאבריו ולא היה צריך להורגו.<br>3) יואב, שסבר שדינו כמורד במלכות כי איחר לחזור לדוד לאחר ג' ימים."	סנהדרין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפד. כתוב ביואב ויקבר בביתו במדבר. האם ביתו מדבר הוא? 	אמר רב יהודה אמר רב כמדבר מה מדבר מופקר לכל אף ביתו מופקר לכל העניים. דבר אחר מה מדבר מנוקה מגזל ועריות אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות.<br>	סנהדרין מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפה. כיצד אמר רבא שרבו שאמרו כגון רב סחורא דאסברן זוהמא ליסטרין הרי למד ממנו כמה דברים? 	"תירצו התוס' (ד""ה אמר):<br>א. ששאר הדברים לימדו משם רבותיו.<br>ב. שה""ק שאפילו לא למד מרבו אלא דבר זה בלבד נחשב רבו בכך.<br>ג. שבאותו הזמן עדיין לא למד ממנו יותר."	סנהדרין תוס' מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפו. מדוע מעבירים שבעה סמנין על הכתם? 	"רש""י פירש לבודקו אם דם הוא ולטמא טהרות שנגע בהם או צבע הוא והטהרות טהורות <sup>סו</sup>. ור""ת (בתוד""ה מעבירין) פירש כדי לבטל דם נדה ודאי ולטהרו <sup>סז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סו.  כתב הר""ן שמשמע מדברי רש""י שהעברת הסמנין הללו גם כדי להתיר אשה לבעלה מדקאמר אם דם נדה הוא אי צבע.
<br>סז.  ופירש הר""ן שאין העברת הסמנין להתירה לבעלה, אלא מיירי שנפל עליו ודאי דם נדה ונתכבס והטבילוהו אבל עדיין ניכר אדמומיות הדם, ואח""כ נגע הבגד ההוא בטהרות הרי זה ספק אם זה האדמומית נחשב כדם ויטמא הטהרות אע""פ שהטבילוהו, לפיכך מעבירים עליו את הסממנין, אם בשביל סממנין אלו עברה האדמומית זה סימן שהיה דם והטבילה הראשונה לא עלתה כלום דה""ל כטובל ושרץ בידו, ואם בשביל הסממנין לא נשתנה מראהו הרי זה כצבע וכטומאה בלועה ונטהר הבגד בטבילה הראשונה. וכתב הר""ן שאפשר שאף כוונת רש""י כן היא.</span>"	סנהדרין מט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפז. האם הסדר במשנה בדוקא ובמה זה מתבטא 1) ד' מיתות 2) שבעה סמנין 3) סדר יומא 4) סדר תמיד 5) סדר חליצה? 	"1) בדוקא, שמנו את המיתות מהחמור לקל.<br>2) בדוקא, דאם העבירן שלא כסידרן או שבעתן כאחד לא עשה ולא כלום.<br>3) בדוקא, דכל מעשה יום הכפורים האמורים על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה ולא כלום, ולא מפני שעבודה אחת חמורה מחברתה אלא זה סדר היום שקבעה התורה. וכתבו התוס' (ד""ה כל) דלמ""ד לא נאמרה חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים לא איירי בדברים הנעשים בבגדי לבן וזהב בחוץ.<br>4) לרב הונא בריה דרב יהושע בדוקא. לרב פפא למצוה בעלמא ואי אפיך לית לן בה.<br>5) לאו דוקא, דמצוה הכי ואי אפיך לית לן בה."	סנהדרין מט: ותוס'		
